Kamel Hashem, PhD
  www.hashemk.manhi.org.il
E-Learning
الرئيسية قائمة بالمدارس الاتصال بنا فعاليات ونشاطات







.

المواطنة الرقمية وأزمة الهوية موقع المساق على مودل الكلية ---------------------------------------------------------------------------------------------------- מהי אזרחות דיגיטלית? קצב ההתפתחות של החדשנות הטכנולוגית מביא עימו שינוי משמעותי בדרך בה אנו חיים. הטכנולוגיה הדיגיטלית משמשת אותנו ככלי מרכזי בתחומים רבים, כלכלה, חברה, בריאות, למידה ועוד.המושג "אזרחות דיגיטלית" (Ribble, 2007) - מעיד על התפתחותה של חברה חדשה ובה כללי התנהגות חדשים, נורמות חברתיות חדשות, שאלות אתיות ועוד.כאזרחים החיים בחברה דיגיטלית (Mossberger, 2009), חובה עלינו להכיר את הכללים והחוקים של החברה בה אנו חיים ולהיות אזרחים המודעים לזכויות ולחובות החלים עלינו בתוכה.מעל לעשור, חוקרים רבים מנסים להגדיר את הנורמות החברתיות ואת רמת המודעות להן חברה נדרשת כאשר נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות דיגיטליות.המושג "אזרחות דיגיטלית" נקשר לרוב עם גלישה בטוחה באינטרנט. תפיסה זו אינה שגויה בעיקרה. יחד עם זאת, חשוב להתייחס למספר השלכות נוספות הכרוכות בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, שאינן קשורות בצורה ישירה לגלישה באינטרנט.שימוש מושכל בטכנולוגיה יכול להביא לשגשוג אישי, חברתי ותרבותי בסביבה בה אנו חיים. הדבר בא לידי ביטוי באופן בו כל אחד מאתנו מנהל את הסביבה האישית שלו בצורה מיטבית. הטכנולוגיה בשימוש מיטבי יכולה להביא את האדם לידי ביטוי במימוש החוזקות שלו ובעקיפת החולשות שלו.שימוש מושכל בטכנולוגיות דיגיטליות יכול לשפר את מצבנו כחברה, הפתוחה לקבל כל אחד על פי אמונתו, והמאפשרת לכל אדם לתרום את תרומתו הייחודית לחברה טובה יותר ובריאה יותר, תוך מימוש הפוטנציאל הגלום בכל אחד.כבר בשנת 1959 טבע מרשל מקלוהן את המושג "הכפר הגלובלי" בספרו "הגלקסיה של גוטנברג" מקלוהן דיבר על תהליך בו מרבית בני האדם בעולם הופכים לכפר אחד קטן. בספרו הוא מתייחס לעובדה שהתקשורת, כפי שאנו מכירים אותה מאז ועד היום, מאפשרת לקיים שיח מתמיד ומהיר בין ארצות שונות, תרבויות שונות ואנשים הפזורים בכל רחבי הגלובוס. המרחק הפיזי אינו מהווה יותר מכשול לדיווח מידי. אימוץ תרבות "רחוקה" וכללי התנהגות דומים בין תרבויות שונות, הפך לתופעה שכיחה. במילים אחרות, המרחק התקצר וכולנו חיים באותו "כפר גלובלי".בחלוף הזמן, יותר מ- 50 שנים מאז טבע מקלוהן את המושג "הכפר הגלובלי", התקשורת הולכת ונעשית מידית יותר ואף זמינה יותר בכל מקום ובכל זמן. הודות לגודל הפיזי של מכשירים נושאי טכנולוגיה, ההולך וקטן (הקטנת גודל המעבדים והגדלת כוח העיבוד, ראהחוק מור), נוצרה האפשרות לנייד את הטכנולוגיה לכל מקום ולהישאר "מחוברים".במבט היסטורי על קצב ההשתנות של כל חברה מודרנית, אנו יודעים שהמודעות, התרבות ודפוסי ההתנהגות של כל חברה, משתנים כתוצאה מהחוויה האישית של כל פרט בחברה הן ממקורות חיצוניים והן ממקורות פנימיים. כיום, קצב השינוי הולך ועולה, כך שכל פרט ו/או חברה צריכים להיות מוכנים ומסוגלים להשפיע, לשנות דפוסי התנהגות ישנים ולאמץ דפוסים חדשים במהירות הבזק.קצב השינוי ההולך וגובר טומן בחובו תלות בלתי מתפשרת בטכנולוגיה. לא ניתן לעמוד בפני הפיתוי להיות מעודכן בכל דבר בכל מקום ובכל רגע. מרבית האנשים נושאים עימם לפחות מכשיר טכנולוגי אחד נייד, המאפשר להם להתעדכן במתרחש ולהשפיע על חלק מהדברים מרחוק באופן מיידי.לנגד עינינו רוקמת עור וגידים חברה דיגיטלית גלובלית. חברה אשר יכולה להיות בעלת השפעה הרסנית על חיינו או בעלת השפעה חיובית ובונה המאחדת את כל חבריה. שימוש מושכל באמצעים דיגיטליים, יוביל את האנושות כולה לחיים משמעותיים ומלאים יותר לאדם כפרט ולחברה כולה. כך נוכל למקסם את התרומה הייחודיות של כל אדם בחברה, לאפשר מימוש של הפוטנציאל הגלובלי ולהשיג הישגים משמעותיים שישפיעו לטובה על איכות החיים של כולם.שאלות רבות עולות כאשר דנים, אפילו בצורה השטחית ביותר, באופן בו נבנית חברה דיגיטלית, חלקן:האם אכן קיימת חברה דיגיטלית?מהם המאפיינים של חברה דיגיטלית?האם אנו יודעים מה נדרש לעשות בכדי להיות חלק מהחברה הדיגיטלית?מהי דרך החיים אותה אנו צריכים לאמץ בכדי להצליח להשתלב באופן חיובי בחברה דיגיטלית?כיצד נוכל לתת את תרומתנו האישית לחברה המתפתחת?האם אנו מעוניינים להיות חלק מהחברה הדיגיטלית או דווקא למרוד במסכמות החדשות שהיא מביאה עימה?מהן המוסכמות בחברה הדיגיטלית?איך צריכה להיראות מערכת חינוך המכינה את אזרחיה לחיים תקינים, תורמים ומעצבים בחברה הדיגיטלית?האם אני יכול לשמש כמנוף חברתי ותרבותי לחברה החדשה?אלו רק מקצת השאלות שאנו צריכים לשאול את עצמנו ואת הסובבים אותנו מידי יום בכל אחד ממגוון התפקידים אותם אנו נושאים מידי יום. כהורים, כמחנכים, כמנהיגים, כמעצבי פתרונות טכנולוגים חדישים ובכלל כמשפיעים על דעת קהל.אנשי מדע מכל העולם, בקבוצות שונות, מנסים לתת מענה למגוון שאלות איתן עלינו להתמודד כאזרחים החיים בתוך חברה דיגיטלית. באופן טבעי, הדעות רבות והמסקנות לפעמים חלוקות ביניהן.על מנת לענות על הסוגיות הרבות, חשוב להבין מהי אזרחות דיגיטלית. אזרחות מעין זו מוגדרת כנורמות התנהגות ראויות ואחראיות בכל קשור לשימוש בטכנולוגיה. להלן רשימה של נורמות שאומצה כתקן מומלץ בארגון [ISTE[3 שעם הזמן הפך להיות "בית ספר לאזרחות דיגיטלית". ארגון זה הגדיר תשעה מרכיבים הכרחיים לאימוץ נורמות התנהגות דיגיטליות תקינות. במטרה להעלות את המודעות לנורמות חברתיות אלו בקרב תלמידים, מורים, הורים, מנהיגים או כל דמות חינוכית אחרת.כתב: אייל לייפר [1] Ribble, M. (2007). Digital citizenship in schools. International Society for Technology in Education.[2] Mossberger, K. (2009). Toward digital citizenship: Addressing inequality in the information age. Routledge handbook of Internet politics, 173-185.[3] ארגון ISTE – International Society for Technology in Education’s, הוא ארגון ללא מטרות רווח, המשרת אנשי חינוך המרגישים מחויבים לחינוך דיגיטלי בעולם טכנולוגי. לארגון מאות אלפי חברים ומוסדות ברחבי העולם השואבים את השראתם לחינוך ממודלים, תקנים ותכניות שיוצר ארגון זה.

 
 
الادارة
الموقع التدريبي للمعلمين
المواضيع والخطط التربوية
قائمة المدارس
المواد التدريسية
التعلم عن بعد
التعلم زمن الطوارئ
الدعم الفني لمواقع 022
دورة معلمي المعلمين
مركز الارشاد
خطة الحوسبة
المنتديات التعليمية
التكنولوجيا في التعليم
New Media
القياس والتقويم
التدريس والتعليم
استراتيجيات التعيلم
תקשוב, חדשנות ולמידה
שימושי מחשב ולמידה מתוקשבת
المواطنة الرقمية
טכנולוגיה, חברה ותרבות דיגיטלית
ادارة نظم المعلومات
التنور الرقمي في عصر المعرفة
مدخل لتكنولوجيا التعليم